Lyrics
אני לא מאמין באלוהים
ולא בקברים ולא בניסים
אצלי התריסים מוגפים
אני לא מאמין בבריתות
ולא בקיצור פינים
יום כיפור לא אומר לי כלום
אני לא יודע להתפלל
תמיד כשאני מנסה משהו כזה אני מרגיש מטומטם
אני שוכב באמבטיה עוצם עיניים
המים החמים מכים לי בראש
מתחיל למלמל רחמים
ואז אני קולט שאני מדבר לעצמי
ומרגיש עוד יותר דביל
כל כך מאכזב
אפילו השמפו נגד קשקשים שלי לועג לי
אני כל כך מקנא בכל חובשי הכיפות
עטופי הכאפיות עטופי הטליתות מצתלבי הצלבים
הפרות קדושות הגלימות היהלומים הנוצצים
הלולבים הגדועים הפדיונות הפגיונות
המשתתפים הסדרתיים מנשקי המזוזות
מתאבדים עם חזון של חומר נפץ ומסמרים כל הצלילים
האלה שלבושים בלבן
עם החיוך המפויס שלהם מרוח על הפנים
ענדי החוטים האדומים
מקפצי הגבעות
מים קדושים באלפי זוזים
הלומי הקוראן
המתרסקים על המגדלים המעלים באוב
המתגלגלים הסדרתיים המתקשרים עם הבננות והחתולים
הקוראים בבונזו ובחלב עמיד המתבודדים ביערות
מעלי האובות כל אלה שעושים אותי קטן ונכה
אני שוכב על הספה הצהובה בסלון של הבית שלי
שספוגה במי באנגים מעופשים וקיא של מרק עתיק
צופה בחושך שבין התריסים
חג עכשיו אני מפחד לצאת החוצה
אני מפנטז על אלכוהול חשיש גראס
הרואין מזוקק קלונקס בחפיסות גדולות
באגט ענק עם חומוס
מילקי מרובי קצפת
כסף גדול משהו להישען עליו
משהו שיחזיק אותי יציב שיחמם לי את הלב רק לעוד כמה שעות
עד שאלך לי לישון
מתנדנד במיטה כמו שיכור
אבינו מלכינו
איפה ישנן עוד בחורות
שילטפו לי את הגב
שינשקו לי רטוב בחזה
שיממון עד שיעלה לי השחר
ויעיר את המתים
טלפונים מעוררים
שריקות של ציפורים
סיגריות לאיש טיפש
טלויזיה לעיוורים
שממת עולם
דממה של סוף
